יהודה זאב נ' בן בטחון (1989) בע"מ

פסק דין

1.עניינה של התובענה דנן הנו בשאלת זכאותו של התובע להפרשי שכר עבודה ולגמול שעות נוספות בהתחשב במתכנת העסקתו הייחודית.

כמו כן, הגיש התובע תביעה לתשלום זכויות סוציאליות שונות בגין תקופת העסקתו בנתבעת.

2.העובדות הרלוונטיות בתיק זה

א.התובע עבד בנתבעת בתפקיד כונן במושב צור משה וזאת החל מיום 11/12/03 ועד ליום 10/8/09.

ב.הנתבעת הנה חברה המספקת שירותי אבטחה ושמירה.

ג.נסיבות סיום יחסי העבודה בתיק זה שנויות במחלוקת על ידי הצדדים.

3.הפן העובדתי - תפקידו של התובע ככונן ומתכנת העסקתו

אין חולק, כי מתכנת העסקתו של התובע ותפקידו ככונן אינם תנאי העסקה רגילים. עבודתו של התובע, רובה ככולה, הייתה עבודת כוננות. התובע לא עבד במשרה מוגדרת או בתפקיד הכרוך בשעות עבודה קבועות ומסודרות אלא כל עבודתו היתה שהייה בכוננות במושב בו הוא מתגורר בשעות כפי שהוגדרו בהסכם.

4.מהראיות שהובאו בפני עלה, כי התובע התגורר במושב צור משה. כמו כן, בבעלות התובע יחידת דיור במושב אותה היה משכיר וכן משק חקלאי. למרבה הצער, אשת התובע הייתה חולה במחלה קשה והתובע סעד אותה וטיפל בה עד לפטירתה.

התובע התקבל לעבודה ככונן וכך הוגדר תפקידו בהסכם עבודתו. על פי הסכם העבודה על התובע להימצא בכוננות ובזמינות לקריאות המוקד ולבצע בדיקות בבתים פרטיים ועסקים במושב צור מושב על פי קריאה.

בתקופת העסקתו הראשונה, מחודש 12/03 ועד לחודש 11/06 התובע היה בכוננות משך 31 יום בחודש, 16 שעות ביום, מהשעה 6:30 ועד השעה 22:30.

תמורת עבודתו זה השתכר התובע שכר עבודה בסך כולל של 5,500 ₪.

בתקופת העסקתו השניה, מחודש 12/06 ועד 5/09 התובע היה בכוננות משך 8 שעות ביום תמורת עבודתו זו השתכר התובע שכר עבודה בסך כולל של כ - 2750 ₪.

לאור עובדות אלו ,נשאלת השאלה, מה היה היקף העסקתו של התובע בנתבעת אם בכלל והאם יש לחשב את הזמן בו התובע היה זמין לעבודה ככונן, כשעות עבודה או שמא, יש לחשב רק את העבודה שביצע התובע בפועל, בזמן היותו בכוננות.

5.לכאורה, עולה תמונה לפיה, התובע "עבד" בתקופה הראשונה משך 16 שעות ביום, 31 יום בחודש וקיבל שכר הנופל משכר המינימום. אולם, לא כך הם פני הדברים.

מהראיות שהובאו בפני עלה, כי התובע שהה בביתו או בכל מקום אחר בתחומי המושב ( היינו במשקו החקלאי או בטיפול בבת זוגו) ושימש ככונן ויצא לבחון אתרים במושב רק כאשר קיבל קריאה מהמוקד.

לרשות התובע הועמד מכשיר מירס למוקד החברה ולמנהל האזורי אליו היה זמין וקשוב במשך כל שעות הכוננות.

בפועל, התובע יצא לקריאות ועבד בפועל, לפרקי זמן קצרים ביותר.

6.לצורך ברור המחלוקת העובדתית בסוגיית מתכונת העסקת התובע שני הצדדים צרפו את דוחו"ת העבודה. התובע צרף דוחות ידניים אשר מולאו על ידו רק בתקופת העסקתו האחרונה.